הפרעה דו־קוטבית

הפרעה דו־קוטבית (ביפולרית), שנקראה בעבר מאניה דיפרסיה, היא הפרעה נפשית כרונית של שינויים חדים במצב הרוח ובאנרגיה: תקופות של דיכאון, ותקופות של מאניה שיכולות להימשך ימים או שבועות.

ההפרעה פוגעת ב־1% עד 3% מהמבוגרים, בגברים ובנשים באותה מידה. הגיל הממוצע שבו היא פורצת הוא 19. יש בה סיכון מוגבר למחשבות ולניסיונות אובדניים, ולכן חשוב לאבחן מוקדם ולהתמיד בטיפול.

הסיבות הן כנראה שילוב: שינויים במוח ובשעונים הביולוגיים, שינויים הורמונליים ותורשה, וגם מתח רב, אירועים טראומטיים ושימוש בחומרים ממכרים.

את האבחנה קובע פסיכיאטר. יש כמה סוגים: סוג 1, עם לפחות אפיזודה מאנית אחת; סוג 2, עם דיכאון חוזר ומצבים מאניים קלים יותר (היפומאניה); וציקלותימיה, תנודות ממושכות שפוגעות בתפקוד.

גם תסמינים של מאניה וגם תסמינים של דיכאון מחייבים פנייה מיידית לרופא, כי האדם עלול לסכן את עצמו ואת הקרובים לו.